ע"פ 987/10

תקציר

שלושה קטינים, א', מ' וא', הואשמו באונס, מעשה מגונה בקטין ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, בעקבות אירוע שהתרחש ביוני 2006, בו תקפו קטינה אחרת בעת שהלכה בשכונת פסגת זאב בירושלים. במהלך התביעה הגיעו הנאשמים להסדר טיעון והודו בעובדות כתב האישום המתוקן, בו הואשמו במעשה מגונה בכוח ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש. השלושה הורשעו לאחר מכן ונגזרו עליהם 24, 20 ו-15 חודשי מאסר, בהתאמה, בנוסף למאסר על תנאי ופיצויים לקורבן. הן הנאשמים והן התביעה ערערו על גזר הדין. רוב שופטי הערעור דחו את שני הערעורים, ואישרו את עונשי המאסר שגזר בית המשפט המחוזי. השופט לוי מתח ביקורת על הקלת עונשו של בית המשפט המחוזי, וטען כי חומרת מעשיהם של הנאשמים לא טופלה כראוי, וצדקתו של הקורבן לא נעשתה. לוי הציע עונשי מאסר ארוכים יותר של 36 חודשים ל-א', 30 חודשים למ' ו-24 חודשים לא'. השופט דנציגר, לעומת זאת, אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והדגיש כי בית המשפט שקל כראוי את גילם הצעיר של הנאשמים ואת נסיבותיהם הפרטניות, כמו גם את הצורך בשיקום. דנציגר הדגיש את חריגותו של המקרה ואת היעדר טעות מהותית בהחלטת בית המשפט המחוזי להתערב בגזר הדין. השופט רובינשטיין הצביע גם הוא בעד קיום גזר הדין, תוך שהוא מציין את מיעוט התוקפים ואת התמשכות ההליכים כגורמים מכריעים. בסופו של דבר, פסק דין הרוב דחה את שני הערעורים, והותיר על כנו את עונשי המאסר המקוריים שנגזרו על הנאשמים.