ת"א 39906-06-13

תקציר

התובעת, חברה פרטית העוסקת במחזור ממסים אורגניים, הגישה תביעת נזיקין כנגד הנתבעת, המשרד להגנת הסביבה, בגין אי חידוש היתר למיחזור פסולת ממס, דבר שהוביל לסגירת המפעל של התובעת ולהפסדים כספיים משמעותיים. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה על יסוד מעשה של בית המשפט שנבע מהליך מנהלי קודם, בו נדחתה עתירת התובע נגד אי חידוש ההיתר. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי החלטת הנתבעת סבירה ומידתית, בהתבסס על ראיות המצביעות על זיקתה של התובעת לממצאים מסוכנים במכון טיהור שפכים. הנתבעת טענה כי מחסום פרוצדורלי זה התחזק נוכח ויתורה של התובעת על זכויותיה בעניין. עם זאת, התובעת טענה כי עילת התביעה הנזיקית לא זכתה להתייחסות בהליך המנהלי ויש להתיר אותה. בית המשפט, לאחר שבחן את ההליכים ושקל את הטענות, קבע כי אמנם אין השתק עילה, אך במקרה זה חלה השתק החברה. בית המשפט קבע כי החברה העומדת בלב העתירה המנהלית ובתביעת הנזיקין זהה, וממצאי בית המשפט לעניינים מנהליים כי התנהלות הנתבע הייתה סבירה ומידתית היוו חסם פרוצדורלי בפני ערעורו של התובע על סבירותו ומידתיותו של הנתבע בתביעת הנזיקין. זאת ועוד, זיכויו של התובע בהליך הפלילי, מחמת ספק סביר, לא ביסס את רשלנותו של הנאשם. לפיכך, קיבל בית המשפט את בקשת הנתבע ודחה את התביעה על יסוד השתק, ופסק לנתבע הוצאות בסך 15,000 ₪.