ע"ז 55650-05-13

תקציר

בית המשפט מצא כי הצוואה המדוברת אינה משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המנוח, ולכן לא ניתן לראות בה תקפה. ראשית, נמצא כי הצוואה לא אושרה על ידי איש מקצוע רפואי, כפי שנדרש בתקנות הנוטריונים כאשר המבקש מרותק למיטתו – דבר שבית המשפט החליט להחיל על המנוח, למרות שחלק מהעדויות קבעו אחרת. הצוואה אושרה גם לאחר מותו של המצווה, דבר שבית המשפט הכיר בו כפגם צורני הניתן לתיקון, אך כזה שהעביר את נטל ההוכחה למבקש. האיחור באישור הנוטריוני, יחד עם אי הצגת אישור רפואי, העלו ספקות באשר לאמיתות הצוואה שהמבקש לא יכול היה לקיים. עוד קבע בית המשפט כי קיים ספק משמעותי באשר לכשירותה של המצווה לערוך צוואה, תוך שהוא מצטט עדות מומחה וכן הקלטה של המצווה המעידה על חוסר הבנה וידע מצדה. ככלל, מצא בית המשפט כי קיים ספק כבד מאוד באשר לצוואתו וכשרותו של המנוח, ועל כן פסק לטובת קיום הצוואה הקודמת. המבקש, ר', חויב לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין, וכן את עלות הכנת חוות דעת המומחה.