ת"ק 44702-10-23

תקציר

רכבו של התובע נתפס ואוחסן על ידי משטרת ישראל הנתבעת, אשר לאחר מכן הפריטה את שירותיה לשתי חברות צד ג': חברת הגרירה הנתבעת 2 וחברת האחסנה הנתבעת 3. לרכבו של התובע נגרם נזק בעת שהיה תחת השגחתו של הנתבע 2 או 3, והוא תבע פיצויים ממשטרת ישראל כאפוטרופוס העיקרי על רכושו. המשטרה הכחישה את האחריות וציינה כי מערכת היחסים שלה עם הצדדים השלישיים פוטרת אותה מאחריות. עם זאת, בית המשפט קבע כי המשטרה אינה יכולה להעביר את חובת הזהירות שלה למיקור חוץ לרכוש האזרחים וכי אי תיעוד נאות של מצב הרכב לפני ובמהלך העברתו מהווה רשלנות. מאחר שהתובע לא ידע על הנסיבות שגרמו לנזק, נטל ההוכחה עבר למשטרה להוכיח כי נקטה זהירות סבירה. עם זאת, המשטרה לא עשתה כן, ולכן חויבה בפיצוי התובע. באשר להיקף הנזק, מצא בית המשפט כי הן המשטרה והן צדדים שלישיים שותפים לאשם התורם בגין תיעוד לקוי, והורה לנתבעת 3, חברת האחסנה, לשלם למשטרה 9,150 ₪ ושכר טרחת עורך דין ושמאי.