ע"א 30222-12-21

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם לטובת המשיב. פסק דין זה מאשר את החלטת בית משפט השלום בקריות, אשר קבע כי המערערים לא הצליחו להצדיק את התנגדותם לשתי תביעות שטר חוב הנוגעות לשיקים שנמשכו על עסק שניהל. התביעה הראשונה הייתה על שיק על סך 20,000 ש"ח, והשנייה על שיק בשווי 100,000 ש"ח – שניהם הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בית משפט השלום קבע בעבר כי טענות המערערים חסרות שחר, במיוחד בשל היעדר ראיות התומכות בטענותיהם. באשר לצ'ק על סך 20,000 ש"ח, מצא בית המשפט כי הוא אינו חלק מסכום החוב המוסכם, כפי שתוארך לאחר המסמך החשבונאי אליו התייחסה המערערת. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת לקיזוז החוב, שכן הן לא הביאו ראיות מספיקות לטיבם, כמותם וערכם של הטובין הנטענים. חוסר ראיות זה חל הן על החזרת הפריטים והן על ערכם הנטען וטענת המערער כי פעולות אלה סילקו את החוב אינה עולה בקנה אחד עם טענות אחרות שהעלה. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי בית משפט השלום וציינה כי המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש לטענותיהם, וכי טענותיהם עסקו בעיקר בקביעות עובדתיות שבית המשפט לא יכול היה להתערב בהן באופן סביר. עוד הדגישה ערכאת הערעור כי המשיב הוא המחזיק בשיקים – או לכל הפחות החזיק בהם באופן קונסטרוקטיבי – ועל כן זכאי לתבוע על בסיסם. משכך, דחה בית המשפט לערעורים את הערעור ואישר את פסק דינו של בית משפט השלום במלואו. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות ערעור ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ש"ח.