עת"מ 7649-05-12

תקציר

פסק הדין מפרט את התקנות הנוגעות לרכישת אזרחות ישראלית באמצעות נישואין, תוך הדגשה כי מדובר בהליך שבשיקול דעת ולא בזכות אוטומטית. תכליתו של סעיף 7 לחוק האזרחות, המאפשר התאזרחות לבני זוג של אזרחי ישראל, היא לשמור על אחדות המשפחה. אולם, תכלית זו מתבטלת כאשר התא המשפחתי מתפרק, בין אם עקב גירושין ובין אם עקב פטירת בן הזוג הישראלי. במקרים כאלה מועבר הנושא להמשך בדיקה של הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטריים. שיקול דעתה של הוועדה רחב, והחלטותיה זוכות בדרך כלל לכבוד משמעותי מצד בתי המשפט. במקרה הספציפי הנדון, ביקשה העותרת, נתינה זרה שבן זוגה הישראלי נפטר, לשמור על מעמדה בישראל. הוועדה הבין-משרדית בחנה את קשריה לארץ וקבעה כי קשריה לארץ מוצאה חזקים יותר. בית המשפט מסכים עם הערכת הוועדה, ומכיר בכך ששהותה הממושכת של העותרת בישראל, עבודתה ההתנדבותית וקשריה החברתיים שנוצרו במהלך נישואיה אינם מספיקים כדי לגבור על זיקתה הקיימת לארץ מוצאה. בפרט מאחר שלעותרת משפחה ורכוש בארץ מוצאה והיא לא הציגה טעמים הומניטריים מחייבים להישאר בישראל, בית המשפט דוחה את עתירתה. ההחלטה מחזקת את היקף ההתערבות המצומצם במקרים כאלה ומדגישה כי שיקול דעתה של הוועדה מבוסס על הערכה מקיפה של העובדות. מאחר שלא הוסקו מסקנות בלתי סבירות או שגויות, אישר בית המשפט את החלטת הוועדה, וכתוצאה מכך יצא העותר מישראל עד למועד שנקבע.