ת"א 27481-02-17

תקציר

התובעת, שנפלה על טיילת החוף בשנת 2013 ונפצעה, תבעה את הנתבעים - הגורמים האחראים על תפעול החוף ותחזוקתו - בגין נזקי גוף. הנתבעים הכחישו אחריות ונזקים. בית המשפט מצא כי התובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של מפגע או רשלנות הנתבעים ביחס לנפילתה ולכן דחה את התביעה. עדותה של התובעת, הראיה היחידה לנסיבות שהובילו לפציעתה, לא הייתה משכנעת, התאפיינה בחוסר עקביות ועמדה בסתירה לראיות אחרות. יתר על כן, התובעת לא הביאה כל ראיה מומחית שתתמוך בטענותיה בנושאי בטיחות. עוד ציין בית המשפט כי התובעת נמנעה מלזמן עדים חיוניים, דבר שהעלה חזקה כי עדותם לא הייתה תומכת בטענתה. למרות שבית המשפט סבר כי הנפילה עצמה התרחשה, התובע לא הוכיח כי היא נבעה ממפגע כלשהו בטיילת או מרשלנות הנתבעים. עד הנתבעים, מנהל החוף, הותיר רושם אמין, ועדותו בדבר היעדר מפגע כזה נותרה בעינה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הסיכון אליו נקלע התובע הוא סיכון טבעי ונורמלי הגלום בביקור בחוף הים, והנתבעים אינם אחראים לו. בהתחשב בגילו של התובע, הורה בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו, כאשר התובע יישא רק במחצית מיתרת שכר הטרחה על פי החוק.