בש"פ 3704/98

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשחרר את המערער ממעצר ולהעבירו למעצר בית עד למשפטו. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין אונס ושוד והוא ביקש להפוך את ההחלטה או לחילופין מעצר בית לילי כדי לאפשר לו לעבוד בשעות היום. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי המדינה הציגה די ראיות לכאורה המצדיקות את המשך מעצרו של המערער. למרות שבית המשפט המחוזי הטיל ספק בקיומן של ראיות לכאורה, המדינה הייתה רשאית לחלוק על כך בערעור הנוכחי, שכן היא לא ערערה על ההחלטה הקודמת. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי ראיות המדינה, ובראשן דברי המתלוננת, מהוות בסיס מספיק למעצר. השופט התחשב גם בהרשעתו הקודמת של המערער בתקיפה מינית, באיום בשיבוש הליכי משפט ובאישום הנוסף של נהיגה ללא רישיון. בנסיבות אלה, ובפרט עונש המאסר על תנאי הניתן להפעלה בגין עבירת מין, הגיע בית המשפט למסקנה כי מעצר בית הוא צעד הכרחי. לפיכך, נדחתה העתירה לשחרור מלא או חלקי ממעצר בית, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה.