ת"פ 35735-02-11

תקציר

הנאשמים הורשעו בחבלה בכוונה לגרום חבלה חמורה, בעקבות הסדר טיעון ששינה את כתב האישום נגדם. נסיבות העבירה כללו ויכוח קטנוני בין שני נהגי משאית, שהסלים לסכסוך קטלני. הנאשמים, בני משפחתו של אחד הנהגים, החליטו לנקום בנהג השני באמצעות תקיפה אלימה. הם נסעו מרחק רב, מצוידים באמצעי לחימה וחסמו את משאיתו של הקורבן. הקבוצה תקפה את הקורבן, הכתה אותו קשות בכוונה לגרום לו לחבלות קשות. התקיפה הביאה למותו של הקורבן, אם כי הנאשמים לא היו אחראים ישירות לדקירה שגרמה למותו של הקורבן. בית המשפט הגדיר את האירוע כמעשה מזעזע של דריכות, והדגיש את הצורך בהרתעה במקרים כאלה. חומרת העבירה, התכנון הכרוך בכך ופעולתם המשותפת של הנאשמים נשקלו בגזר הדין. עם זאת, בית המשפט התחשב גם בטיעוניהם של הנאשמים, בזמן השיפוטי שנחסך ובנסיבותיהם האישיות. על נאשם 1, שיזם את הסכסוך, נגזר העונש החמור ביותר של 9 שנות מאסר. על נאשמים 2 ו-4, שמילאו תפקידים פחותים, נגזרו 4 שנות מאסר כל אחד. על נאשם 3 נגזרו 7 שנות מאסר, ועל נאשם 5, שהיו לו נסיבות מיוחדות, נגזרו 5 שנות מאסר. בית המשפט גם הורה על פיצויים ופסילה מהחזקת רישיון נהיגה לחלק מהנאשמים. עונשי המאסר הוטלו בדרך כלל על תנאי לאחר שהנאשמים ריצו תקופת מאסר מסוימת.