ת"א 11407-11-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לכאורה לתובע בתאונת דרכים. התובע נפגע כאשר רכבו התקלקל ונעצר בצד הדרך ונפגע מרכב אחר. התובע תבע את חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכבו. הנתבעת הכחישה את אחריותה וטענה כי התובעת לא "השתמשה" ברכב בעת התאונה. לחילופין, נטען כי יש לייחס רק חלק מהאחריות אליה, ואת השאר לחברת הביטוח של הרכב שפגע ברכבו של התובע. בית המשפט קבע כי מדובר ב"תאונת דרכים" על פי החזקה של "אירוע שנגרם עקב נזק לרכב החונה במקום שאסור לחנות". לפיכך, הנתבע נשא באחריות מלאה. לאחר מכן קבע בית המשפט את מצבו הרפואי של התובע ואת נכותו הרפואית, וקבע כי הוא עומד על 39.29%. באשר להכנסותיו של התובע ולליקוי התפקודי קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את יכולתו להשתכר לפני התאונה, ולכן דן בניכוי משתכריו של התובע בנפרד מהליקוי התפקודי . בית המשפט קבע כי לתובע נגרמה נכות תפקודית בשיעור של 33% עקב התאונה. בית המשפט קבע גם את גובה הפיצוי בגין הנזקים הנטענים, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, עזרה לזולת, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה וכאב וסבל, וקבע כי התובעת זכאית לפיצוי כולל של 603,736 ₪ לפני ניכויים. מסכום זה יש לנכות 10,304 ₪ בשל תשלום מיידי שבוצע לתובע. בית המשפט פסק גם את הוצאות הצדדים השלישיים המעורבים בתיק.