ע"א 613/84

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים (ע"א 613/84 וע"א 333/85) בנוגע למחלוקת על סכום הפיצוי שייפסק למשיבים בגין הפקעת אדמותיהם על ידי המערערים. השאלה המרכזית היא האם המשיב מנע את העברת החזקה במקרקעין, דבר שהיה שולל מהם פיצויי הצמדה לפי הדינים הרלוונטיים. בית המשפט העליון קבע כי הפרסום המאוחד של שתי ההודעות הנדרשות לפי פקודת הקרקעות מותר. בית המשפט פירש את המונח "מניעה" בצמצום, כלומר יש לבחון כל מקרה לגופו, ונטל ההוכחה מוטל על התובע. במקרה דנן, מצא בית המשפט כי המשיב לא מנע את העברת החזקה ודחה את טענת המערערים. באשר למאזן הפיצויים, הורה בית המשפט כי יש לבצע ניכויים בגין מס, ובלבד שהמשיב יציג קבלות המוכיחות תשלום. בית המשפט פסק גם על חלוקת הסכום ששולם לשמאי ושכר טרחת עורך דין, והסכים עם החלטות בית המשפט קמא. הערעור שכנגד, בו נטען כי המערערים הפרו את חובתם החקוקה בכך שלא שילמו את סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת, נדחה בשל כשלים פרוצדורליים והיעדר ראיות. לבסוף, ע"א 333/85, שביקשה ניכוי של 40% פיצויים, נדחתה אף היא בשל אי סדרים פרוצדורליים וקשיים עובדתיים. השופטת חלימה המליצה לדחות את שני הערעורים ולא להטיל הוצאות על אף אחד מהצדדים. השופטים אלון ולוין הסכימו עם הכרעת הדין.