ת"א 67413-01-18

תקציר

התובעים, שרכבו על אופניים לא חשמליים במרכז תל אביב, טענו כי נפגעו בתאונת פגע וברח ותבעו פיצויים מהנתבעת, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עם זאת, הנתבעת הכחישה כל התחייבות לשלם לתובע, וטענה כי התאונה הנטענת אינה נחשבת לתאונת דרכים על פי החוק. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם פציעתו של התובע נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. גרסתו של התובע לאירוע הייתה הראיה היחידה שהוצגה, שכן הם היו העדים היחידים. הם טענו כי נפגעו מרכב חולף, אך לא הייתה להם הוכחה חזותית ולא הצליחו לזהות את הרכב או להביא עדי ראייה. יתר על כן, הודעותיו הראשוניות של התובע במשטרה וחברו זמן קצר לאחר האירוע היו מהוססות ולא ביססו באופן מוצק את מעורבותו של רכב. בית המשפט מצא כי טענתו הבטוחה הנוכחית של התובע בדבר תאונת פגע וברח אינה עולה בקנה אחד עם הצהרותיהם הקודמות. כמו כן, התובע לא הביא ראיות ממשיות, כגון צילומי הזירה או האופניים הפגועים, ולא ביצע בדיקת נאותות בניסיון לאתר את הרכב הפוגע או כל ראיה אחרת שתתמוך בטענתו. ככלל, עדותו של התובע התבססה יותר על השערות מאשר על ידע קונקרטי. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח כי מדובר בתאונת דרכים מסוג פגע וברח, ועל כן נדחתה תביעת הפיצויים. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום.