ס"ק 47702-05-19

תקציר

התיק סובב סביב שתי תביעות מרכזיות הנוגעות להסכם קיבוצי בין ההסתדרות לחברה. ראשית, ההסתדרות טענה כי לחברה יש חובה להחתים את עובדיה ולקבל את הסכמתם לפני שינוי מודל התמריצים שלהם, דבר שהחברה הכחישה. בית המשפט לא מצא בסיס משפטי או מוסכם להתחייבות זו, וכי כל נוהג מן העבר אינו מהווה הסכם מחייב. התביעה השנייה התייחסה לחישוב פיצויי הפיטורים לעובדים, כאשר ההסתדרות טענה כי השיטה בה נקטה החברה הייתה שגויה מבחינה משפטית. החברה חישבה את פיצויי הפיטורים על פי שכרו הסופי של העובד והשכר הממוצע השנתי, ואילו ההסתדרות הציעה כי יש לחשב אותם על בסיס חודשי. בית המשפט צידד בחברה, לא מצא כל הצדקה משפטית או חוזית לתביעת ההסתדרות ותיאר את טענתם כתיאורטית, שכן לא הוכח כי אף עובד נפגע משיטת החישוב הנוכחית. ככלל, הבקשה לסכסוך צדדי בהסכם הקיבוצי נדחתה, ושתי התביעות הוכרעו לטובת החברה.