רע"א 4437/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת העירייה למתן רשות ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר. המחלוקת הראשונית נסבה על דרישת העירייה כי המשיבים, תושבי חטיבת הראל ברעננה, ישלמו היטל מדרכה בגין סלילת רחוב משולב (המכונה גם "רחוב הולנדי" ומתאים הן לתנועת כלי רכב והן לתנועת הולכי רגל). המשיבים שילמו את ההיטל במחאה והגישו תביעה נגד העירייה, בדרישה להחזר, ובית משפט השלום נעתר. העירייה ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך ללא הצלחה. גם בקשת העירייה לחופשה כדי לערער לבית המשפט העליון נדחתה. הסוגיה העיקרית שבמחלוקת נסובה סביב פרשנותו של חוק עזר רלוונטי משנת 1976. בית המשפט קבע כי לשון חוק העזר ברורה ואינה תומכת בעמדת העירייה לפיה יש לחייב את המשיבים בהיטל המדרכה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות העירייה בדבר היעדר יריבות ואחריות הדיירים לעבודות סלילה קודמות ברחוב אחר. פסק הדין הדגיש את הצורך בזהירות בפרשנות חקיקה פיסקלית ואת האפשרות לתקן את חוק העזר במידת הצורך. יתר על כן, בית המשפט לא ראה טעם להיעתר לערעור על גלגול שלישי, מה גם שפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם החלטות קודמות. למשיבים נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.