רע"פ 2809/05

תקציר

במקרה זה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המבקש הורשע תחילה על ידי בית משפט השלום ברמלה בעבירות הקשורות לבנייה בלתי חוקית, שימוש מופרז בקרקע ללא היתר ואי ציות לצו בית משפט. הוא הודה בעבירות אלה ונגזרו עליו קנסות בסך 89,800 שקל, שישה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי נוספים. העבירות כללו בנייה וסלילה על קרקע חקלאית ללא היתר ואי ציות לצו הריסה, דבר הממחיש מדיניות של החמרת ענישה בהתחשב בחומרת העבירות ובמשכן. ערעורו של המבקש לאחר מכן הצביע על עיוות דין לכאורה בשל היעדרותו במהלך הדיון בגזר הדין, שם לא יכול היה להתייחס לנסיבות המשפחתיות הקשות שלו. הוא טען כי העונש חמור מדי. עם זאת, בית המשפט המחוזי סבר כי העונש מוצדק בהתחשב באופיין הרחב של העבירות והמשך אי עמידתו של המבקש. בתגובת התביעה נטען כי התיק נעדר משמעות משפטית רחבה יותר וכי למבקש היה ייצוג בכל ההליכים, תוך שלילת טענות לחוסר הגינות פרוצדורלית. למרות שהכיר בכך שהמבקש פינה מבנים בלתי חוקיים ובעיות משפחתיות, בית המשפט אישר את גזר הדין, בנימוק של חשיבות הרתעה מפני הפרות נרחבות של חוקי התכנון והבנייה. ההחלטה הדגישה את הצורך באכיפה קפדנית כדי להרתיע מפני עבירות מסוג זה, הממשיכות לפגוע בשלטון החוק בישראל. לפיכך הורה בית המשפט למבקש להתחיל לרצות את עונשו ביום 14.6.2005, תוך שהוא מדגיש את הצורך בקיום צווים שיפוטיים ואת חומרתן של העבירות.