רע"א 73500-10-18

תקציר

התיק נסוב סביב הסכם ניכיון שטרות שנחתם בין חברה ליחיד. ההסכם כלל סעיף הקובע כי בתי המשפט המוסמכים ליישוב סכסוכים יהיו בחיפה, למרות מגוריו של היחיד באזור הדרום. כאשר התעוררה מחלוקת על שיקים שלא נפרעו, התנגד היחיד לביצוע השיקים וביקש להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי דרום, בנימוק של חוסר סמכות מקומית. בית משפט השלום נעתר לבקשה, מה שהוביל את החברה לערער על ההחלטה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור החברה, ואישר את החלטת בית משפט השלום להעביר את הדיון. נקבע כי סעיף השיפוט מפלה שכן הוא סותר את כללי השיפוט המקומי ומטיל נטל מופרז על הפרט, העלול להרתיע אותו מלממש את זכותו להתדיין. בית המשפט ציין כי הסעיף אינו סביר, נוכח המרחק בין חיפה למקום מגוריו של היחיד, וכי הוא משרת את נוחות החברה בלבד. יתר על כן, סעיף השיפוט נחשב לתנאי חוזה סטנדרטי, ומאחר שהוא לא איפשר משא ומתן ולא היה מוצדק באופן סביר, חזקה עליו שהוא מפלה. החברה לא הצליחה להפריך חזקה זו. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור והורה לחברה לשלם את שכר טרחת עורך דינו בסך 2,500 שקל.