עע"מ 69337-09-24

תקציר

במקרה שהוצג החליטה השופטת לקבל באופן חלקי את הבקשה לעיכוב ביצוע בגין פסק דין משלים בסך של כ-5 מיליון שקל, שעניינו פיצוי כספי לחברי קבוצה בתביעה ייצוגית נגד רשויות מקומיות המואשמות בגביית יתר. הבקשה התקבלה, בין היתר, משום שהשופט מוצא כי מאזן הנוחות - שיקול ראשון במעלה בהכרעה בסעד זמני - מעדיף את דחיית ההחזר לחברי הקבוצה. החלטה זו מכירה בכך שחברי הקבוצה התמודדו היסטורית עם אתגרים בהסדר חובות, מה שמעלה חשש לקשיים פוטנציאליים בהחזרת כספים אם ההחלטה תבוטל בערעור. למרות שלא השתכנע לחלוטין בסיכויי ההצלחה של המבקש בערעור, השופט מדגיש את האתגר והעלות הכרוכים בתביעה פוטנציאלית להשבה מחברי הקבוצה. יתר על כן, המשיבה היא רשות מקומית וחזקה עליה שהיא מסוגלת להשיב את הסכום במידה והערעור לא יצלח. מנגד, השופטת אינה מתעכבת על תשלום שכר טרחה לבא כוח המשיב. החלטה זו לקחה בחשבון את הימנעותו של המבקש מלהביא ראיות ממשיות בדבר אי יציבות כלכלית כלשהי של עורך הדין אשר תפגע בפירעון במידת הצורך. עצם הטענה כי היועץ המשפטי הינו גוף פרטי ולכן מהווה סיכון כלכלי לא הספיקה ללא תימוכין ראייתיים לביסוס טענה זו. כתוצאה מכך, בעוד סכום ההשבה שנפסק מעוכב עד להגשת הערעור, התשלום הראשון של שכר טרחת עורך הדין אינו מתעכב. היעדר צו להוצאות משקף את התוצאה המעורבת של הבקשה. החלטה זו ניתנה על ידי השופטת גילה כנפי-שטייניץ ביום 25.10.24.