ע"ע 12485-06-14

תקציר

פסק הדין דן באישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית ובקשיים המתעוררים בקביעת התגמול לתובע המייצג ושכר טרחת עורך דין, תוך בחינת תובענה ייצוגית בעניין הפרשות לפנסיה ודמי חגים. בית המשפט מבטל את פסק הדין הקודם בשל פגמים פרוצדורליים, תוך הדגשת ניגוד העניינים בין התובע המייצג לבין חברי הקבוצה. היא מגבילה את שכרו של התובע לעילות שאושרו בתובענה הייצוגית, שהן הפרשות לפנסיה ודמי חגים. באשר לשכר טרחת עורך דין, בית המשפט מאשר שיעור של 18% בתוספת מע"מ מתקבולי חברי הקבוצה ודוחה את הטענות לשיעור גבוה יותר. פסק הדין מתייחס גם לסוגיית הסמכות, וקובע כי לבית הדין לעבודה יש סמכות לאשר את התובענה הייצוגית ואת הסדר הפשרה, למרות שמדובר בדמי ביטוח לאומי. הדעות החולקות מתמקדות בסוגיות שיפוטיות, טוענות כי התובענה הייצוגית והסדר הפשרה נעדרות סמכות, ומציעות שכר טרחה מקסימלי של 8% לעורך הדין. עם זאת, דעת הרוב דוחה את ערעוריהם של התובע המייצג ובא כוחו, ומחייבת אותם בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין. פסק הדין מדגיש את זכותם של חברי הקבוצה להביע את האינטרסים שלהם ואת הדרישות הפרוצדורליות לאישור הסכמי פשרה, ואילו חוות הדעת החולקת מדגישה את הצורך בבהירות שיפוטית.