בג"צ 4675/03

תקציר

פסק הדין עוסק בחוקיותו ובביצועו של הליך הרישום הגנרי של תרופות בישראל, תוך התמקדות בשאלה האם ההליך תואם את פקודת הרוקחים ואת סעיף 47א(א2) שבה. פייזר, העותרת, טענה כי הפקודה יוצרת הסדר שלילי המגביל את רישומי התרופות הגנריות רק לתנאים ספציפיים המפורטים בסעיף האמור, ובכך מערערת על חוקיות ההליך הגנרי. אולם בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי סעיף 47א(א)(2) לפקודה מקנה לשר הבריאות סמכות לקבוע כללים לרישום, הכוללים מסלולי רישום כלליים ומזורזים לסוגי תרופות שונים. בית המשפט קבע כי הליך הרישום הגנרי הכללי אינו סותר את הפקודה, ושני המסלולים יכולים לדור בכפיפה אחת. יתר על כן, פייזר ערערה על רישום תרופות גנריות עם צורות מלח שונות ושימוש בלתי מורשה לכאורה במידע קנייני מרישום תרופות מקוריות ליישומים גנריים. בית המשפט מצא טענות אלה בלתי מבוססות, והסביר כי טיפול בצורות מלח שונות הוא החלטה רפואית מקצועית שמוטב להשאיר לרשויות הבריאות ודחה חששות להפרת זכויות קנייניות. בית המשפט החליט כי אין שימוש לרעה בסודות מסחריים, שכן התהליך השתמש במידע נחלת הכלל ולא במידע סודי. יתרה מכך, בית המשפט דחה את הטענות בדבר הטעיית שמות התרופות ואת הטענה כי הליך הרישום פגע בזכויות השוויון של פייזר, והסביר כי ההבדלים בתהליכים לרישום תרופות אתיות וגנריות מוצדקים על ידי מטרותיהם החברתיות השונות. בסופו של דבר, העתירות נדחו כאשר כל צד נושא בהוצאות המשפט שלו, שכן בית המשפט הגיע למסקנה כי לא נפלה טעות משפטית בהליך הרישום הגנרי על פי החוקים הקיימים בתקופה הרלוונטית.