ת"א 35196-08-25
החלטה שלום חיפה
תקציר
בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, אך ורק על בסיס הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בחיפה בת"א 35196-08-25 גמליאל נ' סלם** **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום בחיפה, אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת מעין צור, עוסקת בבקשה למתן סעד זמני לעיכוב ביצוע של פינוי דירת מגורים. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת, מרים גמליאל, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, וזאת במקביל להגשת תביעה לסעדים הצהרתיים לפיה היא שוכרת כדין את הדירה. בית המשפט דחה את הבקשה, וניתוח ההחלטה חושף מספר עקרונות משפטיים והתנהגותיים משמעותיים. **עובדות רקע רלוונטיות** 1. **בעלות משותפת וסכסוך משפחתי:** הדירה נשוא המחלוקת שייכת במשותף, בחלקים שווים, למשיבה (ליטל סלם) ולעורך דין אייל שטייניץ. בין השניים מתנהלים הליכים לאיזון משאבים בבית משפט לענייני משפחה. 2. **הסכם שכירות מקורי:** המבקשת שכרה את הדירה מהמשיבה על פי הסכם שכירות מיום 1.2.24. 3. **הליכי פינוי קודמים והסדר פשרה:** המשיבה הגישה נגד המבקשת תביעת פינוי. ביום 13.3.25, הגיעו הצדדים להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו תפנה המבקשת את הדירה עד ליום 1.8.25. 4. **ניסיון הצטרפות של עו"ד שטייניץ:** זמן קצר לפני הדיון שהסתיים בפסק הדין, ביקש עו"ד שטייניץ להצטרף כצד להליך הפינוי. בקשה זו נדחתה, ובית המשפט אף מתח ביקורת על התנהלותו. 5. **אי פינוי והליכי הוצאה לפועל:** המבקשת לא פינתה את הדירה במועד, ולכן נפתח נגדה תיק הוצאה לפועל. 6. **הסכם שכירות חדש:** ביום 6.7.25, חתמו עו"ד שטייניץ והמבקשת על הסכם שכירות חדש, לפיו עו"ד שטייניץ משכיר את הדירה למבקשת. המבקשת ועו"ד שטייניץ טוענים כי מדובר בהסכם שכירות תקף, המונע את פינויה. **המסגרת המשפטית לבחינת הבקשה לסעד זמני** בקשה למתן סעד זמני, ובפרט צו עיכוב ביצוע, מחייבת בחינה של מספר תנאים מצטברים, כפי שנקבעו בפסיקה: * **סיכויים טובים להצלחת התביעה העיקרית:** על המבקש להראות כי יש לו סיכויים טובים, או סיכוי ממשי, לזכות בתביעתו העיקרית. * **מאזן הנוחות:** על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי, כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מדחיית הבקשה (למשל, פינוי מדירת מגורים) גדול יותר מהנזק שייגרם למשיב כתוצאה ממתן הסעד הזמני (למשל, עיכוב במימוש זכויותיו). * **תום לב:** על המבקש לפעול בתום לב, ולא לנסות לעקוף או לסכל החלטות שיפוטיות קודמות. **ניתוח החלטת בית המשפט** בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני, תוך שהוא מבסס את החלטתו על שני נימוקים עיקריים: 1. **חוסר תום לב והתנהלות לסכלת פסק דין:** * **עקרון משפטי:** עיקרון תום הלב הוא אחד מעמודי התווך של המשפט האזרחי. הוא מחייב את הצדדים לנהוג בהגינות, ביושר ובנאמנות, הן במהלך קיום הסכמים והן בהליכים משפטיים. בית המשפט לא יאפשר לצדדים לנצל פרצות בחוק או לנהוג בחוסר תום לב כדי להתחמק מחובותיהם או לסכל החלטות שיפוטיות. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע כי התנהלות המבקשת, הכוללת אי פינוי הדירה במועד שנקבע בפסק הדין, וחתימת הסכם שכירות חדש מיד לאחר מכן, לוקה בחוסר תום לב. לטעמו, הסכם זה נועד לעקוף ולסכל את פסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים. בית המשפט הדגיש כי "ברי כי בית משפט זה לא ייתן לכך יד", אמירה המבטאת את חומרת הדברים ואת עמדת העקרונות של בית המשפט. * **החידוש/הדגש:** ההחלטה מדגישה את מחויבות בית המשפט לאכיפת הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין. היא מבהירה כי שימוש בהליכים משפטיים חדשים (כמו תביעת פינוי על בסיס הסכם שכירות חדש) במטרה לסכל פסק דין קיים, יידחה על הסף. 2. **העדר בסיס משפטי להסכם השכירות החדש:** * **עקרון משפטי:** שיתוף בנכס, כפי שקיים במקרה זה בדירה המשותפת, כפוף לדיני השיתוף. כל אחד מהשותפים זכאי ליהנות מן הנכס, אך אין הוא רשאי לבצע בו שינויים מהותיים או להסדיר בו שימוש על ידי צד שלישי (כמו השכרה) ללא הסכמת כל השותפים, במיוחד כאשר מדובר בשימוש הנוגד את זכויותיהם של שותפים אחרים. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע כי גם אם נתעלם מההליך הקודם ומפסק הדין, אין תוקף להסכם השכירות החדש. הסיבה לכך היא שהדירה היא בבעלות משותפת של המשיבה ועו"ד שטייניץ. על פי הדין, עו"ד שטייניץ אינו רשאי להשכיר את הדירה למבקשת ללא הסכמתה של המשיבה. בכך, לטענת בית המשפט, "תביעתה של המבקשת נעדרת בסיס בדין". * **החידוש/הדגש:** החלטה זו מבהירה כי הסכם שנחתם על ידי שותף אחד בנכס משותף, המתייחס לשימוש בנכס על ידי צד שלישי, עשוי להיות בטל כלפי שותף אחר, אם נחתם ללא הסכמתו, ובפרט כאשר הדבר פוגע בזכויותיו. הדבר רלוונטי במיוחד במקרים של סכסוכים בין בעלים משותפים. **היבטים נוספים בהחלטה** * **תפקידו של עורך הדין:** ההחלטה מעלה סימני שאלה לגבי התנהלותו של עו"ד שטייניץ, אשר הוא גם שותף בדירה וגם בא כוחה של המבקשת בהליך זה (ולאחר מכן כצד להסכם השכירות החדש). הביקורת שהוטחה בו בפסק הדין הקודם, והחתימה על הסכם השכירות החדש, עשויים להעיד על ניגוד עניינים פוטנציאלי או על ניסיון לסייע למבקשת בדרכים שעשויות להיות בעייתיות משפטית. * **ההבחנה בין הסכמים:** בית המשפט מבחין בבירור בין הסכם השכירות המקורי (בין המשיבה למבקשת) לבין ההסכם החדש (בין עו"ד שטייניץ למבקשת), וקובע כי השני אינו גובר על פסק הדין המחייב את פינוי הדירה, וכי הוא גם לוקה בפגם מהותי בשל העדר הסכמת המשיבה. **מסקנות** החלטת בית משפט השלום בחיפה מבטאת יישום קפדני של עקרונות תום הלב ואכיפת פסקי דין. היא מדגישה כי בית המשפט לא יאפשר לצדדים לנסות לעקוף החלטות שיפוטיות מחייבות, גם אם הדבר נעשה באמצעות הסכמים חדשים. בנוסף, ההחלטה מבהירה את המגבלות המשפטיות על בעלים משותפים לעניין השכרת נכס משותף ללא הסכמת כל השותפים. דחיית הבקשה לסעד זמני מבוססת על טענות משפטיות מוצקות, הן בנוגע להתנהלות של המבקשת והן בנוגע לתוקפו של ההסכם עליו היא מבססת את טענותיה.
ת"א 35196-08-25 מרים גמליאל נ. ליטל סלם, שלום (5.11.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.