רע"א 9615/05

תקציר

במקרה זה הוגש ערעור לבית המשפט על הפרת חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים לאחר שאישה בהריון ובני משפחתה נחשפו לעשן סיגריות במסעדה. בתחילה, בבית משפט לתביעות קטנות, נפסק לאישה החזר בגין הארוחה והוצאות מזעריות בשל אי הצגת שילוט נאות ללא עישון והפרדת אזורי עישון, דבר בניגוד לחוק. מחוסר שביעות רצון, היא ערערה, וטענה לפיצוי משמעותי יותר מטעמים בריאותיים. בית המשפט המחוזי הכיר בחומרת התביעה ובחוסר כדאיות הפיצוי, אך סבר כי היא נופלת בתחום הסביר. ברמת בית המשפט העליון התקבל הערעור, תוך הדגשת חשיבות אכיפת חוק הגבלת עישון בהקשרים אזרחיים. על אף שלא נקבעה הוראה לפיצוי אוטומטי ללא נזק מוכח בחוק זה, הכיר בית המשפט באינטרס הציבורי הרחב ובאפקט ההרתעה. מתוך הכרה באופי המצטבר והסמוי של הנזק הקשור לעישון, העלה בית המשפט את הפיצוי ל-1,000 ₪ בתוספת הוצאות, תוך הדגשת חשיבות השמירה על נורמות בריאותיות וסטנדרטים תרבותיים. החלטה זו עולה בקנה אחד גם עם מחויבותה של ישראל להסכמי פיקוח בינלאומיים על טבק, שמטרתם למנוע חשיפה ציבורית לעשן טבק.