רע"פ 113/12

תקציר

רשות הרישוי החליטה לפסול רישיון נהיגה לשלוש שנים על סמך 166 הרשעות קודמות של הנהג, מתוכן 39 בחמש השנים האחרונות. המבקש ערער על החלטה זו, תחילה לבית משפט השלום ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי, בטענה כי הסמכות לא הופעלה כראוי וכי הפסילה מופרזת. שתי הערכאות הנמוכות יותר אישרו את החלטת רשות הרישוי, תוך הדגשת הסכנה שנגיעת המבקש מהווה לציבור וההזדמנות שניתנה למבקש להציג את טענותיו, שהביאו לקיצור תקופת הפסילה. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, והעלה שאלות עקרוניות בדבר תחולת החוק ושיקול דעתה של רשות הרישוי. עם זאת, שופט בית המשפט העליון לא ראה טעם ליתן רשות ערעור, והסכים עם הערכאות הקודמות כי החלטת הרשות הייתה סבירה ומידתית, וכי ניתנה למבקש הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו. עם 166 הרשעות תעבורה, מתוכן 39 בחמש השנים האחרונות, מצא בית המשפט כי נהיגתו של המבקש היוותה סכנה לציבור וכי רשות הרישוי הפעילה את שיקול דעתה כראוי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בתקנות הרלוונטיות. טענותיו של המבקש, לרבות הטענה כי עבירות מסוימות לא היוו סיכון ישיר לאחרות וכי מידות גופו הקשו עליו לחגור חגורת בטיחות, נדחו אף הן. כתוצאה מכך סירב בית המשפט העליון להתערב בהחלטת הערכאות הנמוכות יותר, ובקשת המבקש לערעור נוסף נדחתה.