ע"א 2439/03

תקציר

פסק הדין דוחה ערעור על בקשת פסילה של שופט בשתי תביעות לשון הרע משנת 1995. השופט ניסה להגיע לפשרה בין הצדדים, והציע התנצלות ופיצוי כספי, שהתבסס על הצעות קודמות של הצדדים. המערערים טענו כי הצעת הפשרה של בית המשפט מצביעה על דעה מוקדמת המבוססת על כתבי תביעה מתוקנים. המשיב התנגד לפסילה והדגיש כי הצעת בית המשפט אינה דעה עצמאית וכי מדובר בניסיון לסיים את הסכסוך ארוך השנים ביעילות. בפסק הדין נקבע כי דברי בית המשפט היו מקדמיים ולא הצביעו על דעה קדומה כלשהי כלפי המערערים, אלא היו חלק מהליך קדם המשפט. יתר על כן, הצעת הפשרה נגזרת מהצעות הצדדים עצמם. משכך, לא הייתה סיבה מוצדקת לפסול את השופט, והערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.