רע"ב 7235/14

תקציר

ניתוח משפטי של בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד מבוא: ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשת אסיר לחופשה מיוחדת כדי להשתתף בחתונת בתו. המבקש, שהורשע בעבירות מין חמורות, מבקש השתתפות מוגבלת באירוע החתונה, בטענה כי השתתפותו בצילומים הראשונים מהווה סיכון מינימלי והיא חיונית בשל סירוב קודם להשתתף בחתונה של ילד אחר. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו, והדגיש חששות בטיחותיים המבוססים על הערכות מומחים והתנהגותו ההיסטורית של המבקש. נשאלת השאלה האם על ערכאת הערעור להתערב בהחלטה זו בהתבסס על עקרונות משפטיים החלים על ערעורים כאלה ועל הפרטים הספציפיים של מקרה זה. עקרונות משפטיים וחדשנות: א. עקרון הביקורת השיפוטית הנתונה לשיקול דעת במקרים של חופשת כלא בית המשפט מכיר בכך שבקשות הקשורות לחופשת אסירים, במיוחד אלה הכוללות שיקולים חברתיים ומשפחתיים, כרוכות בדרך כלל בהחלטות המבוססות על הערכות מומחים הנוגעות לבטיחות וניהול סיכונים. כפי שנקבע ב-*Ra'av 8928/12 Felony v. מדינת ישראל*, בתי המשפט נמנעים בדרך כלל מלהתערב אלא אם כן יש חריגה משמעותית משיקול הדעת הרציונלי או טעות משפטית, תוך שימת דגש על ריסון שיפוטי בעניינים מנהליים ומשמורת. B. אמת המידה למתן רשות ערעור הכלל, כפי שהובהר ב-*Ra'av 7/86 Weil v. מדינת ישראל*, היא כי רשות ערעור על החלטות בתי משפט מנהליים בעתירות אסירים ניתנת בעיקר כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או סוגיה משפטית בעלת תחולה רחבה. במקרה זה, בצדק קובע בית המשפט כי נסיבותיו של העותר הן אישיות וחריגות, ולכן אינן עולות בקנה אחד עם שאלות בעלות משמעות ציבורית או משפטית רחבה יותר. ג. מקרים חריגים ושיקולים משפטיים רחבים יותר למרות שחלק מהפסיקה מציעה גישה מרחיבה יותר, במיוחד כאשר מדובר בזכויות אדם או בחירויות יסוד (עע"מ 6956/09 מאהר יונס נ' שירות בתי הסוהר*), גמישות זו חלה בעיקר על מקרים הנוגעים לעקרונות משפטיים משמעותיים או לסוגיות מערכתיות. המקרה הנוכחי חסר ממדים כאלה, שכן הוא נוגע להערכות בטיחות פרטניות המבוססות על חוות דעת מומחים. ד. תפקידן של חוות דעת מומחה ודיסקרטיות מקצועית החלטת בית המשפט נשענת על הערכות מקצועיות של רמת הסיכון של המבקש, לרבות הודאתו החלקית, חוות דעת המומחה המצביעה על מסוכנות בינונית-גבוהה והחשש לנוכחות קטינים בחתונה. בית המשפט לערעורים מכיר בכך שהתערבות משפטית צריכה להיות מינימלית בהחלטות מבוססות מומחים כאלה, אלא אם כן הוכח ניצול לרעה או חוסר רציונליות ברורים. הערכה ומסקנה: בית המשפט לערעורים מיישר קו עם נימוקי בית המשפט המחוזי, ומציין כי ההחלטה הייתה סבירה, בהתבסס על חוות דעת מומחה מבוססת היטב, וכי המבקש לא הציג עובדות או ראיות חדשות שיצדיקו סטייה מההחלטה המקורית. הפסיקה מדגישה כי בתי המשפט אינם מתערבים בקלות בשיקול הדעת המנהלי והמשמורת אלא אם כן מופרים סטנדרטים משפטיים או החלטות בלתי סבירות בעליל. חדשנות משפטית: מקרה זה מדגים את הכבוד השיפוטי המתמשך לשיקול דעתם של מומחים בהקשר של בקשות לחופשת אסיר, ומדגיש את חשיבותה של גישה מאוזנת השומרת על זכויות הפרט מבלי לפגוע בביטחון. הוא מדגיש כי הביקורת השיפוטית נותרה בעיקר מגנה מפני החלטות לא רציונליות או בלתי חוקיות, תוך כיבוד שיקול הדעת המיוחד של אנשי מקצוע המעורבים בהערכת סיכונים. תקציר: לסיכום, בקשת רשות הערעור נדחית מכיוון שהיא תלויה בעניין של נסיבות אישיות, ואינה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. החלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם עקרונות קבועים המקיימים הערכות מומחים בשיקול דעת ומכבדים ריסון שיפוטי בעניינים רגישים כאלה. **החלטה:** הערעור נדחה.