סע"ש 2202-09-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את הנתבע, מעסיקו, להטבות תעסוקה שונות. הנתבע חלק על טענות התובע. בית הדין קיבל את טענת התובע כי העסקתו החלה ביום 1.10.2014, כפי שמצוין בתלושי השכר, והסתיימה ביום 24.4.2019, עקב פיטורים ללא הודעה מוקדמת. בית הדין קיבל גם את טענת התובע כי עבד הן כפועל והן כשומר, אך לא ברציפות כמתואר. השכר הקובע לחישוב פסק הדין נקבע על 5,600 שקל לחודש. עם זאת, בית הדין לא קיבל את טענת התובע כי ההסכם הקיבוצי בענף המתכת חל על העסקתו, ותחת זאת קבע כי חל צו ההרחבה הכללי במשק לביטוח פנסיוני מקיף. בית הדין פסק לתובע 5,000 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, 20,000 ₪ כפיצויי פיטורים, 5,600 ₪ כדמי הודעה מוקדמת, 14,000 ₪ כהפרשות לפנסיה, 6,000 ₪ כדמי חופשה, 2,600 ₪ כדמי הבראה ו-2,000 ₪ כפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על תנאי העסקה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע 55,200 ₪, צמודים למדד המחירים לצרכן, בתוספת ריבית, בתוך 30 יום ממועד פסק הדין. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובע, שהסתכמו ב-1,500 ₪, ובשכר טרחת עורך דין, שהסתכמו ב-8,500 ₪. ערעור על פסק הדין הוא עניין של זכות וניתן להגישו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.