ע"ע 21380-08-14

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט האזורי תל אביב-יפו. בית הדין האזורי קיבל חלקית את טענת המשיבה כי פוטרה שלא כדין מעבודתה עקב הריונה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית המשפט הורה למבקש לשלם למשיב 38,500 ₪ פיצוי בגין הפסדי שכר, 11,000 ₪ בגין נזק לא ממוני ו-7,000 ₪ בגין הוצאות משפט. המבקשת, שהעסיקה את המשיב פחות משלושה חודשים, ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובמקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשת טענה כי סיכויי הצלחתה בערעור גבוהים, שכן פסק הדין התבסס על טעויות עובדתיות, וכי תשלום מיידי יגרום למצוקה כלכלית נוכח מצבה הכלכלי של המשיבה וספקותיה של המבקשת לגבי יכולתה להשיב את הסכומים אם הערעור יתקבל. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי המבקש לא הוכיח סיכויי הצלחה מספיקים בערעור או כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע. פסק הדין מדגיש כי ערעורים בדרך כלל אינם מעכבים ביצוע פסק דין, במיוחד בעניינים כספיים. אלא אם כן המבקש יכול להוכיח שלא יוכל להחזיר כספים אם יזכה בערעור, יש לבצע פסקי דין כספיים בהקדם. השופטת הכירה במספר פגמים בממצאי בית הדין האזורי, אך ציינה כי הקביעה המרכזית – לפיה המשיבה פוטרה בשל הריונה – נתמכת בראיות ולכאורה בדין. השופט גם מצא כי הפיצוי שנפסק הוא סביר ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי. באשר למאזן הנוחות, המבקש לא הביא ראיות לסיכון ממשי לאי פירעון, והמשיב הגיש תצהיר ותלוש שכר המעידים על שיפור במצב הכלכלי. מאחר שסיכויי הצלחת הערעור היו מזעריים ומאזן הנוחות לא הצדיק שיהוי, נדחתה הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש חויב לשאת בהוצאות ההליך, כאשר הסכום ייקבע בפסק הדין העיקרי.