רע"א 4802/98

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למכרז לקבלת זיכיון לניהול פרסום ברדיו עבור רשות השידור. הליך המכרז כלל הוראה המאפשרת לפסול מועמדים אם התקשרותם עם רשות השידור עלולה להוות ניגוד עניינים או להיות מנוגדת לאינטרס הציבורי. הוראה זו מעוגנת בסעיף 25א לחוק רשות השידור, שמטרתו להבטיח תחרות חופשית ולמנוע ניגודי עניינים בשידורי הפרסומת. עקרון מניעת ניגוד עניינים הוא עקרון יסוד במשפט הציבורי הישראלי, שמטרתו להבטיח את האינטרס הכלכלי של רשות השידור, למנוע השפעה בלתי הוגנת על קבלת החלטותיה ולשמור על עצמאותה. היא גם משרתת את האינטרסים של הציבור והמפרסמים בכך שהיא מאפשרת תחרות חופשית בין מפרסמים ומקדמת את זרימת המידע המסחרי. מדובר במקרה דנן בחברת תמר מוזס בע"מ, חברה בשליטתה הבלעדית של תמי מוזס, שקרוביה מחזיקים באחזקות משמעותיות בענקיות מדיה מתחרות, מה שיוצר התנגשות אינטרסים פוטנציאלית. על בית המשפט להכריע האם בנסיבות אלה קיים ניגוד עניינים המצדיק את פסילת החברה מהמכרז. בפסק הדין נקבע כי הפוטנציאל לניגוד עניינים ניכר, נוכח קשריה המשפחתיים של תמי מוזס עם גורמי תקשורת משמעותיים. בית המשפט הכיר באופן עקבי בכך שקרבה משפחתית מגבירה את הסבירות להטיה ולתיאום, ולכן אין זה ראוי להציב אנשים במצבים של קונפליקט פוטנציאלי. יתר על כן, האינטרסים המסחריים הנוכחיים של תמי מוזס, לרבות מניותיה בתחנת רדיו אזורית וברשת חנויות אנגלית, מהווים גם הם ניגוד אינטרסים של רשות השידור והציבור. החששות המועלים הם אובייקטיביים ומבוססים על השכל הישר, ומתמקדים בפוטנציאל הסכסוך ולא בפעולות העבר. מטעמים אלה מגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת ועדת המכרזים שלא לפסול את תמר מוזס בע"מ הייתה בלתי סבירה וכי השתתפות החברה במכרז עומדת בסתירה מהותית לתכלית המסגרת הנורמטיבית החלה. לפיכך, הערעור מתקבל, ותמר מוזס בע"מ נפסלת מהמכרז. פסק הדין אינו מטיל ספק ביושרה האישי של תמי מוזס אלא נועד למנוע את העמדתה במצב של פיתוי, שאינו ראוי. השופטת ד' דורנר והשופטת ביניש מצטרפות לפסק הדין.