ת"פ 9906-03-21

תקציר

הנאשמת, שהואשמה בתקיפת קשישה, הגישה בקשה לפיצויים והחזר הוצאות הגנה מאוצר המדינה לאחר שכתב האישום נגדה נמחק בהסכמתה. בית המשפט קבע כי בידי המדינה די ראיות המצדיקות את האשמה וכי אין נסיבות המזכות את הנתבע בפיצוי מכוח העילה הראשונה. הראיות כללו עדויות של עדי ראייה וסרטונים שתמכו בטיעוני התביעה. למרות שהיו כמה כשלים חקירתיים וחוסר עקביות בכתב האישום ובעדויות, הם לא פגעו ביכולתה של הנאשמת להגן על עצמה או להשפיע על תוצאות התיק. יתר על כן, הנתבעת לא קבעה נזקים ייחודיים המצדיקים פיצוי מכוח העילה השנייה. ביטול כתב האישום יוחס לבחינה מחודשת של המדינה את עמדתה, למותה של הקשישה ולשיקולי יעילות, ולא להיעדר ראיות. בית המשפט ציין כי הבקשה נראתה כניצול לרעה של ההליך והאריך את ההליכים שלא לצורך, אך בסופו של דבר החליט שלא להטיל הוצאות על ההגנה ובחר במקום זאת לדחות את הבקשה.