ת"א 730/09

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת להסכם פיצויים במקרקעין ולמחלוקת שבאה בעקבותיו על פרשנות חובות המס של ההסכם. על פי ההסכם, על התובע והנתבעים היו אמורות להיות חלקות קרקע מסוימות רשומות על שמם. עם זאת, התגלעה מחלוקת בנוגע לתשלום הארנונה, כאשר המדינה דרשה להסדיר את כל חובות הארנונה, לרבות אלה הקשורים לקרקעות אחרות, כתנאי מוקדם לרישום הקרקעות המועברות. בית המשפט בחן את סעיפי הסכם הפיצויים לצד הוראות חוק רלוונטיות, ובפרט סעיף 54(א) לחוק מס רכוש. סעיף זה קובע כי לא ניתן לרשום פעולה במקרקעין ללא אישור על תשלום המס המגיע מבעל הקרקע. בית המשפט פירש סעיף זה כחל רק על המקרקעין המועברים ולא על נכסים אחרים שבבעלות הצדדים. נקבע כי פרשנותה המרחיבה של המדינה לחוק לוקה בחסר, ולמדינה לא הייתה הצדקה למנוע את רישום המקרקעין שנקבעו בהסכם הפיצויים. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובע והנתבעים, והתיר להם לרשום את הקרקע מבלי לקיים את תנאי המדינה לסילוק כל חובות הארנונה, לרבות אלה שאינם קשורים למקרקעין המועברים. פסק הדין ינוסח על ידי התובע, ייבחן על ידי פרקליטות המדינה ויוצג לחתימת בית המשפט. בהחלטה הודגש כי הרישום ייערך על שם הצדדים המוזכרים בהסכם הפיצויים ולא ישירות על שם היורשים, אשר יצטרכו לפעול על פי נהלי רשם המקרקעין לצורך כל רישום נוסף. לא נפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.