תמ"ש 18103-04-15

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב הליך פונדקאות שנוי במחלוקת בין זוג לא נשוי. מכיוון שרוב העובדות אינן שנויות במחלוקת, הסוגיה המרכזית העומדת על הפרק היא פסק הדין על החלטתו החד צדדית של הגבר להפסיק את ההליך, שגרמה לאישה להפסיד את הכסף שהשקיעה בו. האישה תבעה פיצוי כספי בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב הסתלקותו של הגבר. פסק הדין דן בפסקי דין קודמים שונים בנושאים דומים, תוך התמקדות בפרשת נחמני, שעסקה אף היא בביטול הסכמה להליך הפריה. בית המשפט מכיר באופיים הייחודי של הסכמים מסוג זה, ומסווג אותם כ"חוזה רופף" שאינו כבול לכללים הנוקשים של דיני החוזים. בעוד דעת הרוב בפרשת נחמני התירה את המשך השימוש בביציות, פסק הדין הנוכחי מתייחס לתביעת פיצויים בעקבות נסיגה, תוך הטיית הכף לטובת הזכות שלא להיות הורה. פסק הדין מתייחס גם לפסקי דין זרים במקרים דומים, ומציין את הגישות השונות בעולם בנוגע לתוקפם של הסכמים להבאת ילד לעולם. אלה נעים בין התרת נסיגות מההסכם, לבין ראיית חוזים מחייבים. במקרה הנוכחי, בית המשפט מורה לגבר לפצות את האישה על ההפסד הכספי הישיר שנגרם לה עקב הסתלקותו, בסך 53,781 ₪. סכום זה מכסה מחצית מההוצאות ששילמה עבור הליכי הפונדקאות. בית המשפט טוען כי הסכם זה יכול להיחשב כחוזה רופף, המאפשר נסיגה אך אינו פוטר את האיש מתשלום עבור הנזק הממוני שגרם. פסק הדין מדגיש כי אין מדובר במקרה של אכיפת החוזה אלא בבקשה לפיצוי כספי. בית המשפט מחליט שלא לפסוק לאישה פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, פיצוי מוגדל או כל הוצאה נלווית אחרת, תוך שימת דגש על טיב היחסים וזכותו של מי מהצדדים להפסיקם בכל עת. הגבר כבר פיצה את האישה בכך שהתיר לה להשתמש בביציות בבעלות משותפת ושילם עבור שאיבת הביציות של תורמת הביציות לאחר שהודיע על רצונו להפסיק את התהליך. ככלל, פסק הדין שואף לאזן בין הערכים העומדים על הפרק, תוך הכרה בתוקפה של ההסכמה להליך הפונדקאות תוך שמירה על הזכות לחזור בתשובה והחופש לבחור אם להפוך להורה או לא. הגבר אינו פטור אפוא מכל אחריות אזרחית אלא נדרש לפצות את האישה על ההפסד הכספי המיוחס ישירות להסתלקותו. פסק דין זה ניתן לפרסום, תוך השמטת פרטים מזהים, ואינו כולל כל צו להוצאות בשל הצלחתה המוגבלת של התביעה.