רע"א 3959/97

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על הסף ממספר שיקולים משפטיים. פסק הדין קובע כי ניתן להגיש ערעור רק על החלטה סופית, ומפרש את הדין הרלוונטי כמגביל את זכות הערעור על החלטות סופיות, כדי למנוע את הצפת בית המשפט בערעורים על החלטות טריוויאליות. השיקול של מהירות הדיונים תומך בפרשנות זו. בנוסף, פסק הדין מציין כי החלטות ביניים של ועדת הערר אינן פוגעות די הצורך בזכויות בעלי דין, וניתן לשנותן באמצעות ערעור על ההחלטה הסופית. גם במקרה הספציפי הנדון, נמצא כי מינוי שמאי מכריע אינו גורם לפגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו של המערער, במיוחד בהתחשב באפשרות לערער על ההחלטה לאחר קבלת החלטת השמאי. כמו כן, חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מצמצם את זכות הערעור על החלטות ועדת הערר. לפיכך, מאחר שניתן לערער על ההחלטה העומדת על הפרק בעקבות קביעת השמאי, ולשמור על יעילות ההליך המשפטי, הערעור נדחה. עוד ממליץ פסק הדין כי ועדת הערר תאפשר לצדדים להציג את טענותיהם לאחר החלטת השמאי, על מנת להבטיח את כיבוד זכויות המערער. אין סדר בעלויות.