רע"א 5229/18

תקציר

בקשת רשות הערעור על פסק הבוררות נדחתה, תוך הדגשה כי ערעורים כאלה ניתנים רק במקרים חריגים המעלים שאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור. טענות המבקשים לא עמדו באמות מידה אלה, שכן הן נופלות בגדר עילת הערעור ולא ביטול פסק הבוררות על יסוד תקינות פרוצדורלית, כמפורט בסעיף 24 לחוק הבוררות. יתר על כן, בית המשפט הצביע על סתירות בטענות המבקשים, שכן הם העבירו את עילות הביטול בין סעיפים משפטיים שונים ללא הצדקה. הודגש כי החלטת הבורר לפסוק פיצויים על פי אומדן היא פרקטיקה מקובלת בדין ואינה מהווה הפרה המצדיקה את ביטול הפסק. הסכם הבוררות לא כרך את הבורר לדין המהותי, ואיפשר גמישות בקביעת הפיצויים. כמו כן, הודגש כי טעויות ביישום משפטי אינן מצדיקות ביטול פסק בוררות. משכך, הבקשה נדחתה, ובשל אורכה המופרז והכללת טענות חדשות שלא הועלו בתחילה, חויבו המבקשים לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪ לאוצר המדינה. ההחלטה התקבלה סופית ב-23 באוגוסט 2018.