רע"פ 2602/14

תקציר

בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים במקרה של התעללות בבני זוג נדחית בחלקה ומתקבלת בחלקה. הבקשה נוגעת לביטול פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שגזר על התוקף 27 ימי מאסר בפועל ושלושה חודשי מאסר על תנאי בגין תקיפת אשתו. בית המשפט המחוזי טען כי בית משפט השלום לא שקל כראוי את חומרת העבירה והחמיר את העונש לשבעה חודשי מאסר. המבקש טען כי החריגה החמורה בין גזר דינו של בית המשפט המחוזי לבין גזר דינו של בית משפט השלום מצדיקה רשות ערעור, מה גם שהדיונים נדחו עד לאחר שבני הזוג התגרשו, מה שגרם למבקש להאמין שהגירושין יילקחו בחשבון. עם זאת, השופט דחה את הבקשה באשר לחומרת העונש, בקובעו כי טענות אלה אינן מהוות עילה לערעור אלא אם קיימת חריגה ניכרת ממדיניות גזר הדין, מה שאין כן כאן. עוד ציין השופט כי המלצת שירות המבחן היא בדיוק זו – המלצה – ובית המשפט אינו מחויב לה. מנגד, הבקשה התקבלה לעניין תקופת המאסר על תנאי, שבית המשפט המחוזי האריך מעבר לגבול הקבוע. השופט קבע כי שנתיים המאסר על תנאי ייספרו מיום מתן גזר הדין בבית משפט השלום, 12 ביוני 2012. משכך, ההחלטה לשלול עיכוב ביצוע הפכה למיותרת. המבקש נדרש לרצות את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי ביום 11.5.2014.