ת"א 32878-08-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת במחלוקת על יבוא שני כלי רכב. הנתבעת, חברה העוסקת בתיווך וייעוץ ליבוא כלי רכב, הייתה אמורה לרכוש ולייבא את כלי הרכב לישראל על פי שני הסכמים. ההסכם הראשון נגע למרצדס מייבאך והשני, רולס רויס קולינן. התובע טען כי התמורה ששולמה כללה את כל העלויות למעט רישוי. הנתבעים טענו כי המחיר היה אומדן בלבד ולא כלל מיסים. השופט מצא כי בהסכמים צוין בבירור מחיר סופי וכי הנתבעת, שהייתה בעמדה טובה יותר לצפות הוצאות, הסכימה לשאת בהם. העלות הבלתי צפויה היחידה הייתה זו של עלייה פוטנציאלית בשיעורי המס, שהקונה הסכים לכסות. מאחר ששיעור המס נותר זהה, המסים הנוספים שדרשו הרשויות לא היו חייבים בתובע. תחת זאת, תוספת המס נבעה מהערכת חסר של כלי הרכב על ידי הנתבעת, אשר היוותה הפרה של ההסכמים. לפיכך הורתה השופטת לנתבעת לפצות את התובעת בגין תשלומי המס הנוספים, בסך 104,482 ₪. השופט שקל גם האם להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל אחריות אישית על הנתבע, אך בסופו של דבר החליט שלא לעשות זאת, שכן התובע לא סיפק הצדקה מספקת. רק התביעה נגד החברה הנתבעת התקבלה; התביעה נגד נתבע יחיד נדחתה. השופט פסק לתובע את הסכום הנתבע, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים והייתה לה זכות ערעור כדין.