תלה"מ 4655-11-20

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך ממושך בין בני זוג לשעבר. הגבר תבע את האישה על דמי שימוש הולמים עבור דירה משותפת שלהם, שכן האישה המשיכה להתגורר בה מעבר למועד שבו הייתה אמורה להימכר על פי הסכם הגירושין שלהם. האיש ביקש כ-255 אלף שקל לתקופה שבין מאי 2012 לנובמבר 2020. בית המשפט פסק באופן חלקי לטובת הגבר, ופסק לו 219,361 שקל, שכן האישה אכן התעשרה בכך שהתגוררה בדירה ללא שכר דירה. עוד קבע השופט כי טענת האישה לביטול הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים ביוני 2021 אינה מבוססת. ההסכם, שקבע את סכום החוב שהאישה חייבת לגבר, הושג לאחר משא ומתן בתיק הוצאה לפועל. האישה טענה כי הסכימה לכך בטעות, תחת עושק וללא אישור הנאמן שלה, אך השופט דחה טענות אלה והדגיש את חשיבות סופיותם של הסכמים אלה. האישה חויבה לשלם לגבר את דמי השימוש המבוקשים, בסך 219,361 שקל, לצד 20,000 ש"ח הוצאות משפט.