ע"מ 2060/07

תקציר

המקרה עוסק בגובה המזונות שאב צריך לשלם לבנו לאחר הגיעו לגיל 18 ובמהלך שירותו הצבאי. האב ערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים לשלם שליש מהמזונות ששילם כשבנו היה קטין. הבן, שיוצג על ידי אמו בערכאה הנמוכה יותר בשל היותו עדיין קטין בעת הגשת התביעה, ביקש להמשיך לשלם מזונות מלאים עד תום בחינות הבגרות ולאחר מכן לשלם שליש מהסכום במהלך שירות החובה בצה"ל. האב טען כי יש לפטור אותו מתשלום מזונות משום שמצבו הכלכלי קשה והבן לא היה עמו בקשר. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה. נמצא כי האב לא הציג הגנה תקפה וטענתו כי בנו מורד ולכן אינו זכאי למזונות נדחתה בשל הקשר המתמשך ביניהם. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להמשיך בחובת האב לשלם מזונות עבור בנו הבגיר המשרת בצה"ל, כאשר הסכום יופחת לשליש מהשיעור הקודם, בהתאם להחלטות קודמות של בית המשפט. גם טענתו של האב בדבר הכנסתו הנמוכה נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי הכנסותיו גבוהות יחסית. האב חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לבן.