תא"מ 41054-05-19

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו בתיק זה ואת הטיעונים שהועלו על ידי שני הצדדים. נקודת המחלוקת המרכזית סובבת סביב שטר חוב חתום על ידי הנתבע, השנוי במחלוקת. לטענת הנאשם, הוא חתם על השטר כבטוחה להלוואה בסך 108,000 ₪ שנפרעה מאז במלואה. מנגד, טוענת התובעת כי השטר היה להלוואה נפרדת בסך 25,000 ₪. לאחר בחינת העדויות והראיות, קבע בית המשפט כי טענת התובע כי מילא את פרטי הפתק בעת חתימת הנתבע אינה אמינה. גרסת התובע סותרת את הראיות ואינה עולה בקנה אחד עם העובדות. מנגד, הסברו של הנתבע כי השטר נחתם ללא סכום מוגדר והושלם מאוחר יותר על ידי התובע נתמך בראיות הקיימות. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי שטר החוב נעדר פרטים קריטיים ולא הוחזק כראוי על ידי התובעת, שכן הוא לא היה בצורתו המלאה והראויה כנדרש בחוק. זאת ועוד, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שנתן ערך בתום לב עבור השטר, כנדרש בסעיף 28 לפקודת השטרות. המסמכים שמסר התובע אינם תומכים בטענתו בדבר ההלוואה בסך 25,000 ₪, בעוד הנתבע הגיש מסמכים משכנעים המאששים את גרסתו לאירועים. לאור ממצאים אלה, החליט בית הדין לדחות את תביעת התובעת ולהורות על מחיקת התביעה. בנוסף, הורה בית המשפט על סגירת תיק ההוצאה לפועל בעניין זה. כל צד יישא בשכר טרחתו, ולא ייפסקו לו הוצאות. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והם שומרים לעצמם את הזכות לערער על ההחלטה.