עע"מ 1210/07

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני. השופט קבע כי הקריטריונים למתן סעד זמני בערעורים אזרחיים, המחייבים את המבקש להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בערעור והטיה ברורה במאזן הנוחות לטובתו, חלים גם על ערעורים על עתירות מנהליות. במקרה זה, השופט לא השתכנע כי תנאים אלה מתקיימים. הבקשה התייחסה להחלטת המשיב לסיים את העסקתו של המבקש ולחובת המשיב לערוך מכרז פומבי בטרם התקשרות עם צד שלישי. השופטת ציינה כי המבקשת לא ערערה ישירות על סיום העסקתה והשלימה עם כוונת המשיב לסיים את החוזה שלה. זאת ועוד, היענות לבקשת המבקשת לעיכוב פיטוריה תזכה אותה בעקיפין בגין הפרת חוזה לכאורה, עליה בחרה שלא לערער. עוד הדגישה השופטת כי מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקש, שכן הנזקים הנתבעים היו כספיים וברי פיצוי, וטיעוני המבקש נעדרי תשתית עובדתית. כתוצאה מכך נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, והצו הארעי הקודם בוטל. המבקש התבקש לאשר אם בכוונתו להמשיך בערעור ואם כן, להגיש הודעת ערעור מתוקנת בתוך 10 ימים. בנוסף, חויב המבקש בהוצאות עורך דינו של המשיב ובהוצאות משפטו.