עת"מ 2133-03-20

תקציר

המחלוקת היא על חיזוק מבנה בחיפה במסגרת תמ"א 38, שמטרתו חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. העותרים, דיירי הבניין הסמוך לזה האמור לעבור חיזוק, טוענים כי הליך אישור הבנייה היה פגום ומסכן את דירותיהם. לטענתם, לא קיבלו הודעה מתאימה על הבקשה הראשונית לבנייה ב-2016 וכי עבודות החיזוק עלולות לפגוע באגף הבניין שלהם, שלא נבדק באופן קונסטרוקטיבי. המשיבים, לרבות ועדת הערר לתכנון ובנייה ומבקש ההיתר, טוענים כי העותרים ידעו על הבקשה ולא התנגדו בזמן. עוד הם טוענים כי החיזוק לא ישפיע על דירות העותרים. בית המשפט מצא כי העותרים היו מודעים לבקשה כבר בשנת 2016 ולא נקטו פעולה למרות שהייתה להם הזדמנות להתנגד. עוד נקבע כי החלטת רשויות התכנון אינה בלתי סבירה וכי תכנית החיזוק תיבחן מחדש על ידי הקונסטרוקטור העירוני, תוך הבטחת טיפול בחששות העותרים לבטיחות המבנים. כמו כן, תביעות קנייניות הן מחוץ לתחום סמכותן של רשויות התכנון ויש להביאם לערכאות המוסמכות. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה, בכפוף לכך שמבקש ההיתר יספק תכניות מעודכנות לבחינה חוזרת, ויאפשר לעותרים להציג את טענותיהם הקונסטרוקטיביות. מתווה זה נועד לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים ולתת מענה מבלי לעכב עוד יותר את עבודות החיזוק.