רע"א 2407/19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, ובכך אישר את דחייתו של בית המשפט המחוזי את צו המניעה הזמני שביקשו המבקשים. נקבע כי לבית המשפט הפרוצדורלי שיקול דעת רחב בעניין סעד זמני, והתערבות הערעור שמורה למקרים חריגים. הבקשה לא עמדה בקריטריונים לחריגה כזו. בית המשפט מצא כי סיכויי תביעתו של המבקש להתקבל נמוכים, שכן סירובו של הבנק לנהל את חשבונותיהם התבסס על חששות סבירים הקשורים להלבנת הון ומימון טרור. חששות אלה היו מוצדקים מבחינה משפטית על פי חוק הבנקאות וההוראות הרלוונטיות. בנוסף, מאזן הנוחות נטה לטובת הבנק, שכן מתן צו המניעה עלול לחשוף אותו לסיכונים כלכליים ומשפטיים, לפגוע באמון הציבור במערכת הבנקאית ולהשפיע על שמה הטוב של מדינת ישראל. לפיכך, הקפאת חשבונות נחשבה סבירה כדי למנוע נזק פוטנציאלי, במיוחד לאור העובדה שלמבקשים היו חשבונות בבנקים אחרים, דבר המערער את הטענות לקריסה כלכלית. למרות שהסעד הזמני המבוקש שיקף את מטרות התביעה העיקרית, בית המשפט שם דגש על שמירת המצב הקיים עד להכרעה בהליך העיקרי. בסופו של דבר, הבקשה והסעד הזמני שנלווה אליה נדחו, והמבקשים חויבו לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הבנק.