ע"פ 3571/16

תקציר

המערער, שהורשע בשורה של עבירות ובהן גניבה, מרמה והפרת אמונים, עתר לפסול את השופט י' דנציגר מלדון בעניינו בעילה של ניגוד עניינים לכאורה. המערערת טענה כי משרדו הקודם של השופט י' דנציגר ייצג בנקים נושים בעלי אינטרסים מנוגדים כנגד המערער בהליך אזרחי, ובכך היווה עילת פסילה לפי סעיפים 77א(א) ו-77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט. עם זאת, השופט י' דנציגר קבע כי לא הייתה לו כל מעורבות בהליך האזרחי האמור ודחה את בקשת הפסילה. ערעורו של המערער על החלטה זו נדחה אף הוא, שכן בית המשפט לא מצא כל ראיה למעורבותו של השופט י' דנציגר בתביעה האזרחית הקודמת או לנסיבות כלשהן שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט הדגיש כי אין די ברגשות סובייקטיביים לצורך פסילה וכי המערער לא סיפק כל הצדקה לחשש ממשי מפני משוא פנים. החלטה זו התקבלה מבלי להורות על הוצאות, ופסק הדין המקורי בערעור נותר על כנו.