רע"א 63620-10-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס על הנתונים שסופקו בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעניין מינוי מומחים** **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה למינוי מומחים בתחומי הראומטולוגיה והכאב, במסגרת תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים. בית המשפט העליון (במקרה זה, בית המשפט המחוזי) דחה את הבקשה לרשות ערעור, ואישר את החלטת בית משפט השלום. **העובדות הרלוונטיות** המבקשת נפגעה בתאונת דרכים, והגישה תביעת נזיקין נגד המשיבים. בית המשפט מינה מומחה אורתופד, אשר קבע כי נותרה למבקשת נכות בשיעור של 15%, כאשר 10% מתוכם קשורים ישירות לתאונה. המבקשת ביקשה למנות מומחים נוספים בתחומי הראומטולוגיה והכאב, בטענה כי התיעוד הרפואי מצדיק זאת. בית משפט השלום דחה את הבקשה, בנימוק שלגבי שני התחומים הללו התיעוד הרפואי דל, וכי האורתופד קבע שאין צורך במומחים נוספים, שכן הכאב כבר נכלל במסגרת הנכות שנקבעה בגין הפגיעה האורתופדית. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה אף היא. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטות אלו. **ההלכה המשפטית והנימוקים לדחיית הבקשה** 1. **שיקול הדעת של בית המשפט בעניין מינוי מומחים:** סמכותו של בית המשפט למנות מומחים רפואיים מכוח סעיף 36(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ד-1964, מיועדת להאיר את עיני בית המשפט בנושאים הדורשים ידע מקצועי, ולא להוות זכות אוטומטית לתובע. על בית המשפט לשקול האם מינוי מומחה נדרש להכרעה בסכסוך, בהתבסס על מכלול הראיות והטענות. 2. **הצורך בתיעוד רפואי מספק:** תנאי מקדמי להצדקת מינוי מומחה הוא הצגת תיעוד רפואי רלוונטי המצביע על קיומה של פגיעה או מצב רפואי שאינו ברור, ושדורש בירור רפואי מעמיק. במקרה זה, בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו של בית משפט השלום, לפיה התיעוד הרפואי שהוגש על ידי המבקשת, גם לאחר בחינתו החוזרת, אינו מגיע לכדי רמה המצדיקה את מינוי מומחים בתחומי הראומטולוגיה והכאב. 3. **הגדרת "כאב" במסגרת פגיעה אורתופדית:** בית המשפט המחוזי הדגיש את קביעתו של בית משפט השלום, הנתמכת אף בדעת האורתופד, לפיה הכאב שדווח על ידי המבקשת נכלל במסגרת הנכות האורתופדית שנקבעה. כלומר, הכאב אינו מהווה סימפטום נפרד או מצב רפואי אוטונומי המחייב הערכה של מומחה נפרד (ראומטולוג או מומחה כאב), אלא הוא חלק טבעי ואינהרנטי מהפגיעה האורתופדית עצמה. 4. **היקף הערעור ובקשת רשות ערעור:** בקשת רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, כאשר נדרשת הכרעה בעלת חשיבות עקרונית או כאשר קיים חשש לעיוות דין. במקרה זה, בית המשפט המחוזי בחן את החומר הרפואי והגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום. ה"דלות היחסית" של התיעוד הרפואי, אשר צוינה על ידי בית המשפט, היא גורם מרכזי בדחיית הבקשה. **עקרונות משפטיים וחידושים** * **עקרון היעילות הדיונית:** דחיית הבקשה תורמת ליעילות הדיונית בבית המשפט. מינוי מומחים שלא לצורך מבזבז משאבים שיפוטיים, גורר עלויות נוספות לתובעים ולנתבעים (ובפרט לחברות הביטוח), ומאריך את משך ההתדיינות. כאשר התיעוד הרפואי דל, וחוות דעת קיימת (גם אם מטעם מומחה בית המשפט) אינה מצביעה על הצורך בבדיקות נוספות, בית המשפט רשאי לדחות בקשה למינוי מומחים נוספים. * **איזון בין זכות התובע לבירור מלא לבין שיקול דעת בית המשפט:** פסק הדין מדגים את האיזון שעל בית המשפט לקיים בין זכותו של תובע להציג את מלוא עדויותיו ולהוכיח את נזקיו, לבין סמכותו כמאזן הראיות למנוע התדיינות מיותרת או מופרזת. במקרה זה, הוכח כי המבקשת לא עמדה בנטל הראשוני להצדיק את הצורך במומחים נוספים. * **פרשנות של "כאב" בהקשר נזיקי:** פסיקה זו מחזקת את ההבנה כי כאב, ככל שהוא נובע ישירות מפגיעה אורתופדית שהוכרה, עשוי להיכלל במסגרת הנכות האורתופדית שנקבעה, ואינו מחייב בהכרח הערכה של מומחה כאב או ראומטולוג, אלא אם קיים תיעוד או אינדיקציה אחרת המצביעים על כך שהכאב הוא מורכב, כרוני, או בעל מאפיינים ייחודיים החורגים מהפגיעה האורתופדית הסטנדרטית. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום פעל כדין כאשר דחה את הבקשה למינוי מומחים בתחומי הראומטולוגיה והכאב. ההחלטה נסמכת על דלות התיעוד הרפואי, ועל העובדה שהכאב שדווח נכלל כחלק מהנכות האורתופדית שנקבעה. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בקביעת הצורך במינוי מומחים, ואת החשיבות של הצגת תיעוד רפואי משכנע על מנת להצדיק מינויים כאלו.