ת"א 33958-11-10

תקציר

פסק הדין מפרט את זכותם של התובעים לקבל פיצוי בגין דמי השכירות ששילמו בשתי תקופות שונות. התקופה הראשונה משתרעת מיום 7.5.2012 ועד ליום 5.2.2014, והתקופה השנייה מיום 5.2.2014 ועד לחזרת התובעים לדירתם, אשר נקבע בסופו של דבר ליום 16.4.2016. דמי השכירות החודשיים לתקופה הראשונה נקבעים על 7,600 שקל, ולתקופה השנייה הם משתנים בהתאם לתשלומי שכר הדירה בפועל של התובעים. לתקופה שבין 5 בפברואר 2014 עד 26 ביולי 2015 נקבע שכר הדירה החודשי על 7,600 ש"ח, ולתקופה שבין 26 ביולי 2015 עד 16 באפריל 2016 הוא נקבע על 8,075 ש"ח. סכומים אלה ישולמו לצד הפרשי הצמדה וריבית כדין, שיחושבו ממועדים ספציפיים המפורטים בפסק הדין. בנוסף, זכאים התובעים לקבל פיצוי אחר, בסך 279,545 ₪, בגין הנזקים בפועל, המחושבים שניהם בהפרשי הצמדה וריבית החל מיום 28.8.2013. הסכום הכולל המגיע לתובעים מחושב על ידי הוספת סכומים אלה והפחתת הסכום שכבר שולם 358,596 ₪, גם הוא בניכוי הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.8.2013. הנתבע חויב לשלם סכום זה לתובעים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בצירוף שכר טרחת עורך הדין של התובעים והוצאות משפט, בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין מפרט בהרחבה את היסטוריית ההתדיינות המשפטית הארוכה ואת הסיבות להחלטות אלה, לרבות הפחתה של 5% בפיצוי עקב רשלנות תורמת של התובעים, ודחיית טענת ההתיישנות של הנתבע.