בר"ע 16511-10-25

תקציר

## ניתוח משפטי: בר"ע 16511-10-25 (בית הדין הארצי לעבודה) **הקדמה:** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי, אשר דחה ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (מס הכנסה). המחלוקת המרכזית נוגעת לשאלה האם אין-אונות (אי-יכולת זקפה) מהווה סיבוך של סוכרת, המזכה בפטור ממס הכנסה לפי סעיף ליקוי 4(ו) בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. **העובדות הרלוונטיות:** * המבקש, יליד 1950, הגיש בקשה לפטור ממס הכנסה. * חוות דעת אורולוגית קבעה כי סובל מהפרעה אורגנית קשה במנגנוני הזקפה ואי-אונות על רקע סוכרתי, והמליצה על 30% נכות בגין כך. * ועדה רפואית מדרג ראשון העניקה נכות משוקללת של 87.38%, שכללה 20% נכות בגין סוכרת ו-30% נפרדים בגין אין-אונות. * ערר לוועדה לעררים נדחה, בנימוק שאין-אונות אינה מוגדרת כתקנה כמקנה נכות בגין "סוכרת עם סיבוכים". * לאחר החזרות חוזרות ונשנות של התיק לוועדה בהסכמת הצדדים, הוועדה קבעה שוב כי אין היא רשאית לראות באין-אונות סיבוך של סוכרת לצורך סעיף 4(ו), בין היתר בשל כך שההפרעה משפיעה על אנשים גם לאחר גיל 70, בעוד הסעיף מוגבל עד גיל זה. * בית הדין האזורי דחה את ערעור המבקש, תוך אימוץ קביעת הוועדה כי אין לה סמכות לראות באין-אונות סיבוך המזכה בפטור, מאחר שהסעיף אינו כולל זאת במפורש. **ניתוח משפטי ועקרונות משפטיים:** 1. **פרשנות סעיף הליקוי (סעיף 4(ו) לתוספת לתקנות):** * הסעיף קובע דרגת נכות של 65% עבור "סוכרת עם סיבוך באחד מאברי המטרה בחומרה של 30% לפחות או עם שני סיבוכים לפחות באברי המטרה, שחומרת כל אחד מהם 20% לפחות". * "אברי המטרה" מוגדרים כ: "עיניים, מערכת העצבים, כליות וכלי דם גדולים וקטנים (כולל מערכת קרדיו וסקולרית)". * **עקרון יסוד:** בית הדין הארצי קובע כי פרשנות הוועדה, לפיה אין-אונות אינה יכולה להיות סיבוך של סוכרת לפי סעיף זה, מהווה פרשנות גורפת של הסעיף ולא קביעה רפואית עובדתית. זוהי למעשה קביעה משפטית הנוגעת להיקף תחולת הסעיף. 2. **סמכות הוועדה הרפואית:** * בית הדין הארצי מדגיש כי קביעת הקשר הסיבתי בין סוכרת לאין-אונות, והאם אין-אונות מהווה סיבוך המזכה בפטור, היא **קביעה רפואית** הניתנת על בסיס נתונים אישיים של המבוטח. * הוועדה, בקביעתה כי אין-אונות לעולם אינה יכולה להיכלל בסעיף 4(ו), חרגה מסמכותה הרפואית והתערבה במלאכת הפרשנות של המחוקק, תוך קביעה משפטית גורפת. * **עקרון משפטי:** יש להבחין בין קביעה עובדתית-רפואית, שהיא בסמכות הוועדה, לבין פרשנות משפטית של חוק או תקנה, שהיא בסמכות בתי הדין. 3. **התנהלות המדינה והסכמות קודמות:** * בית הדין מציין כי החזרת התיק לוועדה פעמיים בהסכמת המדינה, לצורך התייחסות לטענת המבקש כי אין-אונות הינו סיבוך של סוכרת, מהווה סתירה לקביעתה הנוכחית כי לוועדה כלל אין סמכות לדון בכך. * **עקרון משפטי:** התנהלות עקבית של גוף ממשלתי היא רצויה. חזרה מטענות עקרוניות קודמות, ללא נימוק ראוי, פוגעת בוודאות המשפטית. 4. **פרשנות "אברי המטרה" והקשר סיבתי:** * בית הדין הארצי סבור כי קיימת אפשרות כי אין-אונות תיחשב כפגיעה ב"כלי דם קטנים" או ב"מערכת העצבים", המוגדרים כאברי מטרה בסעיף 4(ו). * **עקרון משפטי:** יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנתונים הרפואיים הספציפיים, ולא לקבוע קביעה גורפת. * התייחסות לכך שהמדינה עצמה, בהליכים אחרים, רואה באין-אונות סיבוך של סוכרת, מחזקת את עמדת המבקש. 5. **הלכת "אגב אורחא" ופרקטיקה נוהגת:** * בית הדין מפנה לפסיקה קודמת (בר"ע (ארצי) 24441-01-25) בה נקבע, אם כי "אגב אורחא", כי "אין אונות יכולה להיות סיבוך של מחלת הסוכרת". * בית הדין רואה בפרקטיקה הנוהגת, בה ועדות רפואיות מכירות באין-אונות כסיבוך של סוכרת במקרים מתאימים, חיזוק נוסף לעמדת המבקש. * **עקרון משפטי:** פסיקה קודמת, גם אם ניתנה "אגב אורחא", יכולה להוות אינדיקציה לפרשנות מקובלת. פרקטיקה נוהגת, במיוחד כאשר היא אינה נסתרה, מהווה אינדיקציה משמעותית להבנת כוונת המחוקק. 6. **ההבחנה בין "ו' החיבור" לבין "איבר מטרה":** * בית הדין דוחה את פרשנות בית הדין האזורי כי יש לפרש את "כלי דם גדולים וקטנים" ככולל פגיעה בשניהם במצטבר, בניגוד לפרשנות המצטברת של "ו' החיבור". בית הדין מציין כי פרשנות זו לא נטענה על ידי המדינה ואינה הכרחית. **חידושים משפטיים ופסיקתיים:** * **הבהרה בדבר סמכות הוועדה הרפואית:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין קביעה רפואית עובדתית, שהיא בסמכות הוועדה, לבין קביעה פרשנית-משפטית הנוגעת להיקף תחולת תקנה. * **חשיבות הקשר הסיבתי האישי:** בית הדין מחזק את העיקרון כי יש לבחון את הקשר הסיבתי בין מחלה לסיבוך באופן אישי, בהתאם לנסיבות כל מקרה, ולא לקבוע קביעות גורפות. * **ביקורת על התנהלות מנהלית:** פסק הדין מבקר את התנהלותה של המדינה, אשר הציגה עמדות סותרות בנוגע לפרשנות התקנה, הן בעניינו של המבקש והן בהליכים אחרים. * **הכרה באפשרויות פרשנות חדשות:** בית הדין פותח פתח להכרה באין-אונות כסיבוך אפשרי של סוכרת, בהתאם לפגיעה בכלי דם קטנים או במערכת העצבים. **החלטה:** בית הדין הארצי לעבודה קיבל את בקשת רשות הערעור, דן בה כערעור, וקיבל את הערעור. עניינו של המבקש הוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, אשר לא תחשוף לפרוטוקולים של הוועדה הקודמת. המדינה תישא בהוצאות המבקש בסך 7,500 ₪. **מסקנה:** פסק הדין מהווה חידוש משפטי בכך שהוא מבהיר את גבולות סמכותה של הוועדה הרפואית, מדגיש את הצורך בבחינה פרטנית של קשר סיבתי, ומבקר התנהלות מנהלית סותרת. הוא פותח פתח להכרה רחבה יותר באין-אונות כסיבוך של סוכרת לצורך זכויות מס, תוך שימת דגש על קביעה רפואית ולא פרשנות משפטית גורפת.