ע"פ 70861/03

תקציר

המערער הורשע בגרימת חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין על ידי בית משפט השלום בתל אביב. באירוע נפל אדם לפיר פתוח בחניון של בניין ונפצע באורח קשה. בכתב האישום לא צוין זיקתו המשפטית של המערער לפיר או לבניין, אך עלה כי הוא היה שותף בחברה שיזמה ובנתה את הבניין. בית משפט קמא הרשיע אותו בכך שלא הקפיד על נקיטת אמצעי זהירות נאותים, כגון פיקוח וגידור של הפירים. המערער ערער על ההחלטה משני טעמים עיקריים: הראשון, כי העובדות שהוצגו לא הוכיחו את רשלנותו, ושנית, בדבר היסוד הנפשי. ערכאת הערעור בחנה את הסתירות בגרסאות המתלונן לאירועים ומצאה כי אין בהן כדי לשלול את ליבת גרסתו, הנתמכת בראיות אחרות. בית המשפט התייחס גם לטענות המערער בדבר מחדלי חקירה, אך מצא כי הם אינם מהווים נזק ראייתי או פוגעים ביכולתו להתגונן. באשר לחבותו של המערער, בחן בית המשפט את זיקתו למבנה ומצא כי מעורבותו חרגה מעבר להיותו אחד הבעלים בלבד. דבריו של המערער עצמו חשפו את תפקידו המשמעותי בהקמתו ותכנונו של החניון ואת הכרתו בסכנה הנשקפת מהפירים הפתוחים. עם זאת, רוב השופטים סברו כי המערערת נקטה אמצעי זהירות סבירים בכך שהתקינה מחסום סביב הפירים וכי הסרת המכשול לא הייתה צפויה באופן סביר. עוד ציין השופט שנלר כי כתב האישום לא פירט את הקשר המשפטי של המערער או את אמצעי הזהירות שהיה עליו לנקוט, ואילו השופט שייצר הדגיש כי החניון אינו פתוח לציבור וכי לא ניתן לצפות באופן סביר כי המערער יצפה את הסרת המכשול או יפקח על המקום באופן מתמיד. לפיכך התקבל הערעור, והמערער זוכה.