ע"א 27438-11-21

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעה אזרחית בין שני צדדים, הרשומים כחוכרים של חלקת קרקע בבעלות קק"ל, המחולקת לשלוש חלקות משנה. יחידות המגורים של שני הצדדים מופרדות על ידי חומה משותפת, ובשנת 1970 הוקמה גדר שהפרידה בין חצרות שתי המשפחות. במהלך השנים, עקב סימון לקוי של שטחים ותיקונים שנעשו בגבולות החלקות הסמוכות, חלה חלוקה לא שוויונית של החלקה, כאשר הצד של המערערת הרוויח כ-173 מ"ר יותר מזה של המשיבים. המשיבים הגישו תביעה להוצאת ידו של המערער מכ-80 מ"ר משטח עודף זה, להזזת הגדר ולהריסת מספר מחסנים שנבנו על ידי המערערת, כך שכל צד יחזיק באופן ייחודי במחצית החלקה. בית משפט קמא קיבל את טענת המשיבים, והביא את המערער לערער על ההחלטה. הערעור התמקד במספר סוגיות מרכזיות: כוונת הצדדים בעניין הגדר, זכותו של המערער להליך הוגן, תקופת ההתיישנות וצו ההוצאות. פסק דינה של ערכאת הערעור פותח בפירוט הרקע ופסק דינו של בית משפט קמא. לאחר מכן הוא דן בטיעוני הצדדים בעד ונגד פסק הדין. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיבים לא ויתרו על זכותם לחלק שווה בחלקה, וכי הסכמתם למיקום הגדר הקיימת אינה מהווה הסכמה לחלוקה בלתי שוויונית. לפיכך, זכאים המשיבים למחצית החלקה לשימושם הבלעדי. עם זאת, ערכאת הערעור קובעת כי שגה בית משפט קמא בכך שקיבל תשריט אדריכלי ללא חוות דעת מפורטת או הסבר, דבר שגרם נזק למערערת, שבנתה מבנים בסמוך לגדר בהסתמך על הסכמת המשיבים. משכך, מורה ערכאת הערעור על החזרת התיק לבית משפט קמא לדיון נוסף בשאלה היכן צריך לעבור קו הגבול החדש, ולהכרעה בעניין. עוד נקבע כי יש למנות מומחה לאדריכלות שיציע חלופות אפשריות לחלוקה שוויונית, וכי הצדדים יוכלו לטעון לגופה של כל חלופה. בנוסף, בית המשפט מבטל את צו ההוצאות שנגבה מהמערערת וקובע כי בית המשפט קמא ידון מחדש בסוגיה בפסק דינו העתידי. לבסוף, פסק הדין מציין כי לא יינתן צו להוצאות בערעור, וכי פיקדון הערבות של המערער יוחזר לו.