עת"מ 11693-01-12

תקציר

העותרת זכתה במכרז לחכירת חלקת קרקע ברכסים. עם זאת, הם שילמו חלק מהוצאות הפיתוח באיחור של יום אחד. מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") ביטל את זכייתה של העותרת בשל עיכוב זה ודחה ערעורים נוספים על החלטה זו. העותר טען כי הביטול היה בלתי חוקי ונעשה בחוסר תום לב, שכן שיהוי של יום אחד אינו פוגע בעקרון השוויון. לחילופין, טען העותר כי השיהוי זניח ולא מהותי. המינהל נימק את החלטתו בכך שהעותרת לא שילמה את כל הסכומים הנדרשים בתוך פרק הזמן הנקוב וגם לא שילמה ריבית על דמי ההיוון. בית המשפט קבע כי איחור התשלום של העותרת היה פגם טכני שלא ירד לשורשו של עניין, ולא הפר את כללי היסוד של דיני המכרזים ולא העניק לעותרת יתרון בלתי הוגן. בית המשפט הוסיף וקבע כי עמידתו הקפדנית של המינהל בלוח הזמנים אינה סבירה ואינה מידתית. אותה מסקנה הושגה גם כאשר ניתחנו את המקרה דרך עדשת דיני החוזים, שכן איחור בתשלום סכום זניח אינו יכול להיחשב כהפרת חוזה יסודית. יתר על כן, העותר בירר בתוך תקופת התשלום אם יש יתרה, אך המינהל לא יכול היה להשיב לו באותו יום. בנוסף, בהודעת המינהל על זכייה במכרז לא צוין כי אי תשלום הוצאות הרשות המקומית יביא לביטול. בית המשפט מצא כי טענת המינהל בדבר ריבית שלא שולמה על דמי היוון לא הועלתה לאלתר ולכן לא ניתן להשתמש בה כהצדקה לביטול הזכייה. מכל הטעמים הללו הורה בית המשפט על ביטול החלטת המינהל, על החזרת זכייתו של העותר במכרז ועל תשלום שכר טרחת עורך דין לעותר בסך 12,000 ₪.