רע"א 7097/11

תקציר

מדובר בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שאישר פסיקה קודמת של בית משפט השלום למנות מומחה רפואי בגנטיקה או נוירופדיאטריה, בתביעת פיצויים בגין תאונת דרכים. המשיב, שנפגע בתאונת דרכים בגיל שלוש, פיתח בהמשך פרפרזיס ספסטי, שגרם לשיתוק ברגליו. בעוד מומחה אורתופדי שלל קשר סיבתי בין התאונה לבין המחלה, המשיבים ביקשו מומחיות נוספת כדי לחקור קשר זה, וטענו כי התפרצות המחלה זמן קצר לאחר התאונה מצדיקה חקירה. בית משפט השלום נעתר לבקשה, והדגיש כי מניעת מינוי מומחה תפגע בזכותו של המשיב להוכיח את תביעתו והורה כי התובעים יישאו בהוצאות בתחילה. על ההחלטה הוגש ערעור, כאשר המבקש טען להיעדר ראיות ראשוניות לקשר סיבתי וערער על היקף התערבות בית המשפט במינוי מומחים. עם זאת, הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון טענו כי חוק הפיצויים מאפשר מינויים כאלה כדי לייעל תביעות ולמנוע הליכים ממושכים, וקראו לגישה ליברלית למינויי מומחים כאשר ראיות ראשוניות מצביעות על קשר אפשרי. בתי המשפט לא ששו לבטל החלטות פרוצדורליות קיימות למינוי מומחים, מה גם שההוצאות הוטלו על התובעים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור, לא מצא טעות מהותית בפסקי הדין הקודמים וחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.