ע"פ 3215/07

תקציר

במקרה משפטי זה, הוגש נגד המערער, יליד 1965, כתב אישום המייחס לו עבירות מין רבות באחיותיו הצעירות בין השנים 1981 ל-1993, לרבות מעשה מגונה בכוח וניסיון אונס. בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו, למעט אישומי אונס מסוימים הקשורים לאחות אחת, א', בשל התיישנותם על פי חוק ההתיישנות. במהלך המשפט נשמעו עדויות מבני המשפחה, לרבות טענות למעשים מגונים דומים שבוצעו באחים אחרים וראיות הנוגעות להתנהגותו הפסולה השיטתית של המערער. למרות ערעורים על אמינות עדותה של האחות ד', הסובלת ממחלת נפש הפוגעת בזיכרון, קיבל בית המשפט את גרסתה על סמך הערכה פסיכיאטרית של מומחים והצהרות עדים מאששות. הגנתו של המערער נחלשה נוכח החלטת בית המשפט למנוע חקירה של אח נוסף המעורב בפרשה בשל חשש להפללה עצמית. ערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, דחתה את הטענות בדבר קשירת קשר משפחתי ואכיפה בררנית, הדגישה את חומרת העבירות ואישרה את נאותות עונש שבע שנות המאסר יחד עם פיצוי כספי לשני המתלוננים. בית המשפט תמך גם בקבילות ראייתית של עדויות בנוגע למעשים דומים, והדגיש את דפוס ההתעללות הרחב יותר. ככלל, בית המשפט שמר על אמון בהערכות המהימנות ובקביעות המשפטיות של הערכאה הנמוכה יותר, ולא מצא כל בסיס להתערב בהכרעת הדין או בעונש שהוטל.