בש"פ 471/14

תקציר

הערעור והערעור הנגדי נובעים מהחלטה לדחות בקשה לעיון חוזר בצו מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. המבקשים, שהם המשיבים בתיק העיקרי, טענו כי חל כרסום משמעותי בעוצמת הראיות שהוצגו נגדם וביקשו להשתחרר. המדינה התנגדה לשחרורם, תוך הדגשת הסכנה הנשקפת מהמשיבים לשלום הציבור והחשש לשיבוש הליכי משפט. המדינה ביקשה גם להאריך את צו המעצר. לאחר בחינת העובדות ושקילת רישומם הפלילי של המשיבים, המסוכנות הנשקפת מהם והתקדמות המשפט, החליטה השופטת שלא לקבל את ערעורו של המשיב 2. השופט הורה על הארכת מעצרו של המשיב 2 בתשעים יום, וציין כי התשתית הראייתית למעורבותו בעבירות בהן הואשם נותרה איתנה. עם זאת, לגבי המשיב 3, שתפקידו חמור פחות ואין לו עבר פלילי, נתן השופט ארכה חלקית של 45 יום בלבד, תוך הדגשת הצורך בתסקיר מעודכן על התנהגותו במעצר. השופט קרא לקידומו המהיר של המשפט והורה לשירות המבחן למסור תסקיר עדכני בעניינו של המשיב 3 לפני בקשת ההארכה הבאה.